גז"ד למורשע באינוס צעירה לוקה בשכלה ונפשה ואיומים כלפיה

תיק זה התנהל בדלתיים סגורות, אנו מתירים את פרסום גזר הדין למעט שמה של המתלוננת וכל פרט העלול להביא לזיהוייה.

מבוא

1.         הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירות הבאות:

א.         אינוס - עבירה לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

ב.         איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.         הנאשם, יליד 1972 (כבן 38) הורשע בכך שביום 11.5.09 בסמוך לשעה 16:00 בעל את  המתלוננת, ילידת 1988 (כבת 22) הסובלת מליקוי שכלי ונפשי וזאת, שלא בהסכמתה החופשית תוך שימוש בכח ואיומים לפגוע בה.

3.         כמתואר בהכרעת הדין, הנאשם והמתלוננת לא הכירו זה את זה והם נפגשו לראשונה ביום האירוע, כאשר המתלוננת היתה בדרכה ממקום עבודתה להוסטל בו היא מתגוררת.

4.         הנאשם שוחח עם המתלוננת התרשם ממצבה השכלי הלקוי, גרר אותה בכח למחסן הנמצא בבעלותו, שם הפשיט אותה בכח מבגדיה, החדיר אצבעותיו לאיבר מינה ולאחר מכן החדיר את איבר מינו לאיבר מינה ובעל אותה. בעת הגיעו לסיפוק מיני  שפך את זרעו על גופה, פניה ושערה ולתוך פיה, אותו פתח הנאשם בכח.

5.         שוכנענו מעדותה האמינה של המתלוננת כי המעשים נעשו בניגוד לרצונה והסכמתה, חרף ניסיונותיה להחלץ מידיו של הנאשם.

תמצית הטיעונים לעונש

6.         לנאשם הרשעה קודמת אחת מיום 11.6.01 בגין עבירה של החזקת סמים לשימוש עצמי. 

7.         באת-כוח המאשימה ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר ממושך ומשמעותי, מאסר על תנאי ופיצויים הולמים למתלוננת.

8.         בטיעוניה תארה ב"כ המאשימה את הארוע כארוע מזעזע המשקף את פחדן של הנשים המהלכות לבדן ברחוב, פחד שהפך מבחינת המתלוננת לחלום בלהות.

9.         חומרת המעשים בולטת לטענתה מהעובדה כי הנאשם שוחח עם המתלוננת, הבחין בחולשתה וניצל בברוטאליות וללא רחם את חוסר האונים שלה, כשכל מעשיו נעשו בקור רוח.

10.        בנוסף, ב"כ המאשימה סבורה כי בעת גזירת הדין יש לתת ביטוי לנזקים הקשים שנגרמו למתלוננת כתוצאה ממעשיו של הנאשם, שפגע בכבודה, בגופה ובנפשה, עד כדי הותרת צלקת בנפשה לטווח ארוך.

11.        פסקי הדין אליהם הפנתה ב"כ המאשימה (ט/3) מצביעים על רמת ענישה בעבירות אלו של  10-17 שנות מאסר בפועל.

12.        ב"כ הנאשם ביקש לבחון את התנהגותו המוסרית של הנאשם על רקע רמת הבנתו הנמוכה.

13.        בנוסף יש לדעתו להתחשב במצבה הרפואי הקשה של אימו האלמנה של הנאשם, בה תמך עד מעצרו ואשר בתה חלתה במחלה קשה.

14.        לסיום דבריו הבהיר הסנגור כי אמנם אין להימנע מענישה משמעותית במקרה זה, אלא שבעת גזירת הדין יש להתחשב בנסיבות האישיות של הנאשם. לתמיכה בטענותיו הפנה לפסקי דין בהם הוטלו על הנאשמים בגין עבירות דומות, עונשי מאסר של 5-7 שנים.